החלטה בתיק ת"א 13241-12-09

החלטה זו עניינה בדרישתה של הנתבעת מס' 4 שהתביעה נגדה נדחתה לפסיקת הוצאות.

בטיעוניה מבהירה הנתבעת 4 (הפניקס חב' לביטוח), כי הנתבעת 2 (חב' הביטוח כלל), ידעה היטב  כי חתמה על אישור ביטוחי בו התחייבה כלפי תפרון בע"מ, כי הביטוח אצלה "הינו קודם לכל ביטוח אשר נערך ע"י המזמין" וכי אישור ביטוחי זה צורף להודעה לצדדים שלישיים כבר ביום 25.1.10.

למרות זאת, חב' כלל בחרה להתנער מההתחייבות באישור הביטוחי עליה חתמה ולא נתנה ייצוג וכיסוי לתפרון בע"מ, דבר שגרם לכך שתפרון בע"מ פנתה לפניקס על מנת לקבל ייצוג וכיסוי ביטוחי. עמדתה של כלל נמשכה חרף פניות חוזרות ונשנות ע"י הפניקס.

הפניקס טוענת, כי ההוצאות שנגרמו לה בגין אגרות, איסוף חומרים, חקירות, מומחה מטעמה ומומחה מטעם בימ"ש עמדו בסך של 8,286 ש"ח ומשעורך להיום - 9,200 ש"ח.

כל זאת בתוספת 10,000 ש"ח שכ"ט עו"ד לאחר שהוגש כתב הגנה, הודעה לצדדים שלישיים ושלושה דיונים בתיק.

כלל נמנעה מלהודיע על עמדתה עד שחלפה לה כמעט שנה מהחלטת בימ"ש מיום 27.9.11.

עוד טוענת הפניקס, כי בעלות התייצבותו של מר איתן מולר (מבעלי הנתבעת מס' 1 - מוליטן בע"מ שיעיד כי העבודה בוצעה ללא התערבות תפרון בע"מ) צריכה לשאת כלל ולא הפניקס.

על עמדה זו משיבה כלל כדלקמן: הפניקס צורפה לתביעה ע"י התובע ולא על ידה וזאת לאחר שהוברר שהתאונה ארעה בתפרון בע"מ שהייתה מבוטחת ע"י הפניקס, כלומר ההוצאות שנגרמו לפניקס הם מלכתחילה עקב צירופה כנתבעת ע"י התובע.

איסוף החומר הרפואי לבדיקת התובע וכן הוצאות הבדיקה ושכ"ט עו"ד היו ממילא חלק מהתיק, זאת ועוד, לאור הפעלת הפוליסה תשלם תפרון לפניקס בכל מקרה את ההשתתפות העצמית בסך של 1,000 דולר.

כלל טוענת כי אין כל הצדקה לשפות את הפניקס על הוצאות חקירה ועל שכ"ט עו"ד בסכום הנקוב גם לגבי הוצאות העד איתן מולר נטען כי אין הצדקה לחייב בו את כלל.

מדובר במחלוקות ענייניות ומשפטיות בין חברות ביטוח ואין הדבר מחליף את המחלוקת העיקרית מול התובע.

לטענת כלל אין מקום לפסוק נגדה הוצאות.

עלי לציין כי על טיעונים אלה בחרה הפניקס מבלי לקבל את אישור ביהמ"ש, להגיב ואין בדעתי להזדקק לבקשה ותגובה שלא ניתנה עליהם אישור כלל ועיקר.

עברתי על החומר ואני בדעה שיש לפסוק הוצאות לחובת כלל. האישור שצורף ע"י הפניקס מצביע על כך כי לא היה שום הצדקה לעכב את דחיית התביעה כנגד הפניקס וליצור מציאות עד היום שהיה קבוע להוכחות, מועד שבו התייצבו הצדדים והכתיבו לביהמ"ש את ההסדר, והדבר הסב בבירור לפניקס הוצאות משפט.

עם זאת, יש להתחשב גם בעובדה שבסופו של יום התביעה נגד הפניקס נדחתה, גם לאור העובדה שהפניקס תזכה לקבל את ההשתתפות העצמית מהמבוטח וגם לאור העובדה שממילא הפניקס נתבעה ע"י התובע בתביעת הנזיקין.

לאחר שעברתי על החומר אני פוסק לחובת כלל הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח (כולל מע"מ). סכום זה תשלם כלל הנתבעת 2 לפניקס הנתבעת 4, תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

אני סבור שיש לפסוק הוצאות למר איתן מולר בגין התייצבות הסרק שלו, בהוצאות אלה תישא כלל ולא הפניקס. בסוף התיק אתן את דעתי לגבי הסכום המגיע כפסיקה של הוצאות ובהתאם לתוצאה וככל שתידרש העדתו של מר מולר בבימה"ש אם בכלל.

יש לשלוח החלטה זו לצדדים .

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: